|
אודות
הסיפור הוא על נערים ונערות.
בסיפור וודאי תמצאו את עצמכם, את חבריכם לכיתה ודמות שתתחברו אליה במיוחד.
דמויותיו הראשיות של הסיפור הן: אופק, ענבר, שלי ושירי שמייצגות תכונות שונות בצורה אחרת. צורת סיפור.
ביחד איתן תחוו פחד, התרגשויות ממסיבות, מתח, אהבה, אהבה נכזבת ועוד הרפתקאות ודברים רבים. סיפור שלא תצליחו להוציא מראשכם ומלבבכם. מקווה שתהנו,
הכותבת,
נעמה.
|
אופק 
נערה ספורטיבית מלאת מרץ. אופק משחקת בסרטים ודרמטית(במובן הטוב). בת - חמש עשרה וחצי. אופק שונאת ללמוד, וחברותיה הטובות הן: שירי, שלי וענבר. וכמובן שיש לה גם ידידים בנים, כמו אופיר. אופק היא חברה טובה לעת צרה, ותמיד שם כשצריכים אותה...אבל יש לה נטייה להתפרץ באמצע מישפטים, להתפרע ולא לחשוב יותר מידי.. |
שלי 
חביבה, רגישה ועדינה. שלי אוהבת מאוד לרקוד. היא נהנת מהחיים בדרכה שלה, אך גם יודעת להיות רצינית. היא בן "מטורפת" כמו אופק, לבן "עדינה לגמרי". באמצע. בת - חמש עשרה. שלי אוהבת להיות בעיקר עם חברותיה הקרובות ומעדיפה להשקיע את זמנה עם החברות הקרובות בלבד. ידידים גם, אבל רק ידידים טובים שלה, כמו אופיר. יש לה נטייה לחשוב קצת יותר מידי.. |
שירי 
עדינה ורגישה. שירי אוהבת לבלות עם שלוש חברות ולא יותר. ידידים בנים - אין לה הרבה. אופיר והיא היו זוג, אבל הוא ניפרד מימנה בגלל שהיא 'קנאית' מעט ולא הרשתה לו ידידות בנות. היא לא זורמת ולא ספונטנית, וחולת קניות... |
ענבר 
ענבר לא שקועה מידי במראה שלה, אבל מקפידה על לבוש יפה ואוהבת להישתזף. ענבר גיל - חמש עשרה וחצי(עוד חודשיים שש עשרה) אוהבת לעשות שופינג, אבל לא מכורה. היא ציירת מוכשרת שמחפשת "פריצה" לקריירה שלה בתחום הציור. היא לא אגואיסטית, אבל יש לה נטייה לפעמים להגזים מעט ולהפוך זבוב לפיל. היא חברה טובה וזורמת... |
אופיר 
אופיר הוא חבר טוב לכל אחד ואחת. יש לו המון חברים טובים והמון ידידות טובות. בניהן אופק, ענבר, שלי ושירי. אופיר ושירי בן - 16 הוא ושירי היו פעם זוג, אבל אופיר ניפרד מימנה כי לדעתו היא מעט קנאית ולא זורמת. אופיר עזב ועבר לצפון. הוא חזר לתל-אביב בחופש הגדול כדי 'להגיד שלום' לכל הח'ברה... |
ג'ק 
הנער שמאיים על שלי. בן - שבע עשרה. ג'ק הוא חזק מאוד והוא פושע. יש לו הרבה תיקים במישטרה. הוא ושלי היו חברים, עד שהיא רצתה להיפרד מימנו, מישם התחילו כל האיומים. ג'ק שותה סמים ומעשן נרגילה. |
|
|
שלי בצרה | | נקודת מבט - שלי
היינו בקניון ואז ראיתי את אופיר. הייתה שיחה רגילה. דיברנו, צחקנו, הוא סיפר לנו על החיים שלו, ואז הלך.
הטלפון שלי ציפצף ובישר לי שקיבלתי הודעה.
פתחתי אותה, והחוורתי.
ההודעה הייתה מהמיספר 0214549852 שהכרתי הייטב...
תבואי עוד עשר דקות למקום המיפגש הקבוע. חסר לך שלא תיהיה שם, אחרת אני אדאג להרוג את ההורים שלך.
ושלא תעיזי לספר לאף אחד עלי.
החוורתי. זה היה ג'ק, הנער המפחיד שמאיים עלי כל הזמן. אני יודעת שמתישהו, אם לא אטפל בזה, הוא יאנוס אותי, אבל...אני לא מסוגלת. אפילו לחברות הכי טובות שלי לא סיפרתי את זה.
אני כל כך פוחדת.
שיקרתי להן שאני לא מרגישה טוב ו"שאלך לנוח" ורצתי למקום הקבוע: סימטה חשוכה.
הוא חיכה לי שם.
"תורידי את החולצה" הוא פקד עלי, והבנתי שזה הסוף.
היה לו סכין בכיס, ולכן עשיתי את זה.
"וגם את החזייה" הוא אמר.
לא זזתי.
הוא הוציא את הסכין.
מיהרתי להתיר אותה.
הוא צילם אותי ובכיתי. הוא קשר לי את הפה ואיים שלא אעשה כלום. כל כך פחדתי.
אבל הוא אמר שבפעם הבאה נעשה...אתם יודעים.
הוא איים עלי לא לספר לאף אחד ושיחרר אותי.
כל הלילה לא הצלחתי לישון, מהפחד למיפגש הבא איתו... |
|
|
|
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
|
;){kind=link}