"אני אתקשר לשלי, אני אשאל אותה אם נאסוף אותה" אמרה שירי והוציאה את הנייד מכיסה.
"אחלה רעיון" החמיאה לה אופק.
הטלפון צילצל.
אחרי כמה דקות הן שמעו קול.
"הלו?"
"שלי? הי, זאת שירי. את באה למסיבה?"
"לא נראה לי"
"למה?"
"הלכתי לרופא...ויש לי בחילות..." מילמלה שלי.
"אויש מיסכנה..." מילמלה שירי.
"אז תלכו אתן ותספרו לי איך היה מחר אוקי?" שאלה שלי.
"ברור!" ענתה אופק במקומה.
"טוב, יאללה בי תעשו חיים, ותמסרו לאופיר ד"ש אם הוא יהיה שם" אמרה שלי וניתקה.
"איזה מיסכנה שלי..." מילמלה ענבר.
"כ-ן...אז יאללה, אנחנו מתארגנות למסיבה?" שאלה אופק.
"ברור" חייכה שירי.
...
אחרי עשרים דקות הן היו מאופרות, לבושות בשמלות החדשות, וחיכו לאופיר שיאסוף אותן. הוא בא עם הג'יפ הכחול של אחיו הבכור. "אהלן בנות! איזה יפות...תגידו איפה שלי?" שאל אופיר.
"לא באה, היא חולה או משהו.." אמרה שירי.
"טוב, נהנה גם בילעדיה. יאללה כנסו. הבאתי איתי פה עוד כמה ח'ברה" אמר אופיר. "זה היה צפוי, אתה ח'ברמן לא?" צחקה אופק.
"בו'אנה אופיר, איזה יפות הבאת איתך" אמר אחד הנערים שישב ביפנים. הבנות נדחקו פנימה והג'יפ נסע.
"שלא תחטוף לי אחת אה?" צעק אופיר מקדימה.
"אז מה קורה?" פנה אחד הנערים לשירי.
"הכל סבבה" ענתה לו והפנתה אליו את גבה.
"ואללה, שלא תחטוף לי את ההיא עם השימלה האדומה כע!?" צעק נער שני.
"כפרע, קוראים לי אופק" צעקה. הרעש מהמוסיקה היה עוצמתי.
"אז אני רוצה ת'אחרונה" צעק הנער השלישי.
"בחלומות הלילה!" צעקה ענבר.
...
הם יצאו החוצא.
"אופירי, שלא תסיע אותנו שוב עם כזו עוצמת מוסיקה!" צעקה ענבר וחייכה.
"ברור שלא" חייך אופיר "אתן עדינות"
"תפסיק כבר" צחקה אופק ונתנה לו מכה קטנה בכתף "כאילו שאתה כזה גבר" אמרה בהתגרות.
שירי הייתה שקועה בשיחה עם הנער הראשון שהתעלמה מימנו בהתחלה.
"תגידי, זה כאב?" הנער השני לא וויתר ופנה לאופק.
"מה?" שאלה אופק.
"שנפלת מגן עדן" צחק הנער.
"לא מוותר בקלות אה?" אמרה אופק "בואי ענברי, ליפני שינסו גם עלייך ת'שיטות האלה"
"מאמי, אפילו לא הצגתי לך את עצמי!" הנער השלישי הצטרף ופנה לענבר.
"איך קוראים לך?" פנה אליה.
"אתם לא מוותרים אה?" חייכה ענבר "מצטערת, אני עסוקה עכשיו עם חברה שלי"
"אז החברה החמוד'לה שלך תלך לדבר עם מישהו אחר" אמר הנער.
"כפרע, אל תקרא לי חמוד'לה, טוב מאמי?" אמרה אופק ולחשה לענבר "הטיפוסים האלה מעצבנים אותי"
"גם אותי" אמרה ענבר. הן רצו לרחבה, מתעלמות מהנערים והתחילו לרקוד.
שירי הייתה ברקיע השביעי. היא והנער הראשון התנשקו.
"קלטי אותם" צחקה ענבר "היא לא יודעת את שמו והם מיתנשקים" צחקה אופק.
בסוף נפלו גם הבנות בקיסמיהן של הנערים. אופק רקדה עם הנער השני, שקראו לו אדם, וענבר הייתה בעיצומו של מחול סוחף עם הנער השלישי, שקראו לו דביר.
ואז...
"אחלה רעיון" החמיאה לה אופק.
הטלפון צילצל.
אחרי כמה דקות הן שמעו קול.
"הלו?"
"שלי? הי, זאת שירי. את באה למסיבה?"
"לא נראה לי"
"למה?"
"הלכתי לרופא...ויש לי בחילות..." מילמלה שלי.
"אויש מיסכנה..." מילמלה שירי.
"אז תלכו אתן ותספרו לי איך היה מחר אוקי?" שאלה שלי.
"ברור!" ענתה אופק במקומה.
"טוב, יאללה בי תעשו חיים, ותמסרו לאופיר ד"ש אם הוא יהיה שם" אמרה שלי וניתקה.
"איזה מיסכנה שלי..." מילמלה ענבר.
"כ-ן...אז יאללה, אנחנו מתארגנות למסיבה?" שאלה אופק.
"ברור" חייכה שירי.
...
אחרי עשרים דקות הן היו מאופרות, לבושות בשמלות החדשות, וחיכו לאופיר שיאסוף אותן. הוא בא עם הג'יפ הכחול של אחיו הבכור. "אהלן בנות! איזה יפות...תגידו איפה שלי?" שאל אופיר.
"לא באה, היא חולה או משהו.." אמרה שירי.
"טוב, נהנה גם בילעדיה. יאללה כנסו. הבאתי איתי פה עוד כמה ח'ברה" אמר אופיר. "זה היה צפוי, אתה ח'ברמן לא?" צחקה אופק.
"בו'אנה אופיר, איזה יפות הבאת איתך" אמר אחד הנערים שישב ביפנים. הבנות נדחקו פנימה והג'יפ נסע.
"שלא תחטוף לי אחת אה?" צעק אופיר מקדימה.
"אז מה קורה?" פנה אחד הנערים לשירי.
"הכל סבבה" ענתה לו והפנתה אליו את גבה.
"ואללה, שלא תחטוף לי את ההיא עם השימלה האדומה כע!?" צעק נער שני.
"כפרע, קוראים לי אופק" צעקה. הרעש מהמוסיקה היה עוצמתי.
"אז אני רוצה ת'אחרונה" צעק הנער השלישי.
"בחלומות הלילה!" צעקה ענבר.
...
הם יצאו החוצא.
"אופירי, שלא תסיע אותנו שוב עם כזו עוצמת מוסיקה!" צעקה ענבר וחייכה.
"ברור שלא" חייך אופיר "אתן עדינות"
"תפסיק כבר" צחקה אופק ונתנה לו מכה קטנה בכתף "כאילו שאתה כזה גבר" אמרה בהתגרות.
שירי הייתה שקועה בשיחה עם הנער הראשון שהתעלמה מימנו בהתחלה.
"תגידי, זה כאב?" הנער השני לא וויתר ופנה לאופק.
"מה?" שאלה אופק.
"שנפלת מגן עדן" צחק הנער.
"לא מוותר בקלות אה?" אמרה אופק "בואי ענברי, ליפני שינסו גם עלייך ת'שיטות האלה"
"מאמי, אפילו לא הצגתי לך את עצמי!" הנער השלישי הצטרף ופנה לענבר.
"איך קוראים לך?" פנה אליה.
"אתם לא מוותרים אה?" חייכה ענבר "מצטערת, אני עסוקה עכשיו עם חברה שלי"
"אז החברה החמוד'לה שלך תלך לדבר עם מישהו אחר" אמר הנער.
"כפרע, אל תקרא לי חמוד'לה, טוב מאמי?" אמרה אופק ולחשה לענבר "הטיפוסים האלה מעצבנים אותי"
"גם אותי" אמרה ענבר. הן רצו לרחבה, מתעלמות מהנערים והתחילו לרקוד.
שירי הייתה ברקיע השביעי. היא והנער הראשון התנשקו.
"קלטי אותם" צחקה ענבר "היא לא יודעת את שמו והם מיתנשקים" צחקה אופק.
בסוף נפלו גם הבנות בקיסמיהן של הנערים. אופק רקדה עם הנער השני, שקראו לו אדם, וענבר הייתה בעיצומו של מחול סוחף עם הנער השלישי, שקראו לו דביר.
ואז...
"אני אתקשר לשלי, אני אשאל אותה אם נאסוף אותה" אמרה שירי והוציאה את הנייד מכיסה.
"אחלה רעיון" החמיאה לה אופק.
הטלפון צילצל.
אחרי כמה דקות הן שמעו קול.
"הלו?"
"שלי? הי, זאת שירי. את באה למסיבה?"
"לא נראה לי"
"למה?"
"הלכתי לרופא...ויש לי בחילות..." מילמלה שלי.
"אויש מיסכנה..." מילמלה שירי.
"אז תלכו אתן ותספרו לי איך היה מחר אוקי?" שאלה שלי.
"ברור!" ענתה אופק במקומה.
"טוב, יאללה בי תעשו חיים, ותמסרו לאופיר ד"ש אם הוא יהיה שם" אמרה שלי וניתקה.
"איזה מיסכנה שלי..." מילמלה ענבר.
"כ-ן...אז יאללה, אנחנו מתארגנות למסיבה?" שאלה אופק.
"ברור" חייכה שירי.
...
אחרי עשרים דקות הן היו מאופרות, לבושות בשמלות החדשות, וחיכו לאופיר שיאסוף אותן. הוא בא עם הג'יפ הכחול של אחיו הבכור. "אהלן בנות! איזה יפות...תגידו איפה שלי?" שאל אופיר.
"לא באה, היא חולה או משהו.." אמרה שירי.
"טוב, נהנה גם בילעדיה. יאללה כנסו. הבאתי איתי פה עוד כמה ח'ברה" אמר אופיר. "זה היה צפוי, אתה ח'ברמן לא?" צחקה אופק.
"בו'אנה אופיר, איזה יפות הבאת איתך" אמר אחד הנערים שישב ביפנים. הבנות נדחקו פנימה והג'יפ נסע.
"שלא תחטוף לי אחת אה?" צעק אופיר מקדימה.
"אז מה קורה?" פנה אחד הנערים לשירי.
"הכל סבבה" ענתה לו והפנתה אליו את גבה.
"ואללה, שלא תחטוף לי את ההיא עם השימלה האדומה כע!?" צעק נער שני.
"כפרע, קוראים לי אופק" צעקה. הרעש מהמוסיקה היה עוצמתי.
"אז אני רוצה ת'אחרונה" צעק הנער השלישי.
"בחלומות הלילה!" צעקה ענבר.
...
הם יצאו החוצא.
"אופירי, שלא תסיע אותנו שוב עם כזו עוצמת מוסיקה!" צעקה ענבר וחייכה.
"ברור שלא" חייך אופיר "אתן עדינות"
"תפסיק כבר" צחקה אופק ונתנה לו מכה קטנה בכתף "כאילו שאתה כזה גבר" אמרה בהתגרות.
שירי הייתה שקועה בשיחה עם הנער הראשון שהתעלמה מימנו בהתחלה.
"תגידי, זה כאב?" הנער השני לא וויתר ופנה לאופק.
"מה?" שאלה אופק.
"שנפלת מגן עדן" צחק הנער.
"לא מוותר בקלות אה?" אמרה אופק "בואי ענברי, ליפני שינסו גם עלייך ת'שיטות האלה"
"מאמי, אפילו לא הצגתי לך את עצמי!" הנער השלישי הצטרף ופנה לענבר.
"איך קוראים לך?" פנה אליה.
"אתם לא מוותרים אה?" חייכה ענבר "מצטערת, אני עסוקה עכשיו עם חברה שלי"
"אז החברה החמוד'לה שלך תלך לדבר עם מישהו אחר" אמר הנער.
"כפרע, אל תקרא לי חמוד'לה, טוב מאמי?" אמרה אופק ולחשה לענבר "הטיפוסים האלה מעצבנים אותי"
"גם אותי" אמרה ענבר. הן רצו לרחבה, מתעלמות מהנערים והתחילו לרקוד.
שירי הייתה ברקיע השביעי. היא והנער הראשון התנשקו.
"קלטי אותם" צחקה ענבר "היא לא יודעת את שמו והם מיתנשקים" צחקה אופק.
בסוף נפלו גם הבנות בקיסמיהן של הנערים. אופק רקדה עם הנער השני, שקראו לו אדם, וענבר הייתה בעיצומו של מחול סוחף עם הנער השלישי, שקראו לו דביר.
ואז...
"אחלה רעיון" החמיאה לה אופק.
הטלפון צילצל.
אחרי כמה דקות הן שמעו קול.
"הלו?"
"שלי? הי, זאת שירי. את באה למסיבה?"
"לא נראה לי"
"למה?"
"הלכתי לרופא...ויש לי בחילות..." מילמלה שלי.
"אויש מיסכנה..." מילמלה שירי.
"אז תלכו אתן ותספרו לי איך היה מחר אוקי?" שאלה שלי.
"ברור!" ענתה אופק במקומה.
"טוב, יאללה בי תעשו חיים, ותמסרו לאופיר ד"ש אם הוא יהיה שם" אמרה שלי וניתקה.
"איזה מיסכנה שלי..." מילמלה ענבר.
"כ-ן...אז יאללה, אנחנו מתארגנות למסיבה?" שאלה אופק.
"ברור" חייכה שירי.
...
אחרי עשרים דקות הן היו מאופרות, לבושות בשמלות החדשות, וחיכו לאופיר שיאסוף אותן. הוא בא עם הג'יפ הכחול של אחיו הבכור. "אהלן בנות! איזה יפות...תגידו איפה שלי?" שאל אופיר.
"לא באה, היא חולה או משהו.." אמרה שירי.
"טוב, נהנה גם בילעדיה. יאללה כנסו. הבאתי איתי פה עוד כמה ח'ברה" אמר אופיר. "זה היה צפוי, אתה ח'ברמן לא?" צחקה אופק.
"בו'אנה אופיר, איזה יפות הבאת איתך" אמר אחד הנערים שישב ביפנים. הבנות נדחקו פנימה והג'יפ נסע.
"שלא תחטוף לי אחת אה?" צעק אופיר מקדימה.
"אז מה קורה?" פנה אחד הנערים לשירי.
"הכל סבבה" ענתה לו והפנתה אליו את גבה.
"ואללה, שלא תחטוף לי את ההיא עם השימלה האדומה כע!?" צעק נער שני.
"כפרע, קוראים לי אופק" צעקה. הרעש מהמוסיקה היה עוצמתי.
"אז אני רוצה ת'אחרונה" צעק הנער השלישי.
"בחלומות הלילה!" צעקה ענבר.
...
הם יצאו החוצא.
"אופירי, שלא תסיע אותנו שוב עם כזו עוצמת מוסיקה!" צעקה ענבר וחייכה.
"ברור שלא" חייך אופיר "אתן עדינות"
"תפסיק כבר" צחקה אופק ונתנה לו מכה קטנה בכתף "כאילו שאתה כזה גבר" אמרה בהתגרות.
שירי הייתה שקועה בשיחה עם הנער הראשון שהתעלמה מימנו בהתחלה.
"תגידי, זה כאב?" הנער השני לא וויתר ופנה לאופק.
"מה?" שאלה אופק.
"שנפלת מגן עדן" צחק הנער.
"לא מוותר בקלות אה?" אמרה אופק "בואי ענברי, ליפני שינסו גם עלייך ת'שיטות האלה"
"מאמי, אפילו לא הצגתי לך את עצמי!" הנער השלישי הצטרף ופנה לענבר.
"איך קוראים לך?" פנה אליה.
"אתם לא מוותרים אה?" חייכה ענבר "מצטערת, אני עסוקה עכשיו עם חברה שלי"
"אז החברה החמוד'לה שלך תלך לדבר עם מישהו אחר" אמר הנער.
"כפרע, אל תקרא לי חמוד'לה, טוב מאמי?" אמרה אופק ולחשה לענבר "הטיפוסים האלה מעצבנים אותי"
"גם אותי" אמרה ענבר. הן רצו לרחבה, מתעלמות מהנערים והתחילו לרקוד.
שירי הייתה ברקיע השביעי. היא והנער הראשון התנשקו.
"קלטי אותם" צחקה ענבר "היא לא יודעת את שמו והם מיתנשקים" צחקה אופק.
בסוף נפלו גם הבנות בקיסמיהן של הנערים. אופק רקדה עם הנער השני, שקראו לו אדם, וענבר הייתה בעיצומו של מחול סוחף עם הנער השלישי, שקראו לו דביר.
ואז...